באחד מהמאמרים הקודמים דיברנו על, איך לגלות את קלפי היריב בפוקר, במאמר זה אנחנו נלמד בדיוק את ההפך – איך למנוע מהיריבים לגלות את הקלפים שלך, עם זאת, כמובן שהיריבים שלנו גם הם מיומנים, והם ינסו להשתמש באותם הטריקים נגדנו. לכן, עלינו להקשות עליהם את המשימה ככל הניתן ולנסות להטעות אותם. רובנו ראה איך שחקנים מקצועיים משתמשים במשקפי שמש כדי להסתיר את מבטם ולמעט את המידע הניתן לשפת הגוף שלהם. זה כמובן חשוב, אך מי שקרא את המאמר על איך לגלות את קלפי היריב, יבין שישנם עוד רבים שלא ניתן להיעזר בהם ואינם קשורים לשפת הגוף בפוקר.
על מנת למנוע מהיריב שלנו להתבסס על הקלפים שלנו, יש לנו שתי מטרות עיקריות: הראשונה היא למנוע מהיריב לצמצם את הטווח של הקלפים האפשריים שבידינו. המטרה השנייה היא לוודא שאם היריב ניסה לצמצם את הטווח, הוא יגע למסקנה שגויה. אבל איך אנו עושים את זה? צוות 7XL כתב עבורכם את המאמר הבא שילמד אתכם היטב את כל מה שאתם צריכים לדעת
תגוונו בפעולות שלכם
במאמר הקודם שכתבתי, דיברתי על המידע האינו קשור לשפת הגוף שאנו יכולים להיעזר בו כדי לנחש אילו קלפים בידי היריבים שלנו. כמובן שהיריבים אינם פשוטים, וכנראה שהם ינסו להשתמש באותם הטכניקות נגדנו. לכן, עלינו להיות שנון ולמנוע מהם לקרוא את מצב המשחק שלנו. אכן, כך ראינו שחקנים מקצועיים עוטים משקפי שמש כדי להסתיר את העיניים שלהם, אך המיומנות לא מסתיימת כאן.
אחת הטכניקות הבסיסיות בהן ניתן להשתמש היא לגוון את ההימורים שלנו. אנחנו רוצים שהיריב לא יוכל להסיק אילו קלפים אצלנו לפי סוג ההימור שביצענו. לדוגמה, אם אתה בעמדה האמצעית עם קלפים כמו ♣A♠ K, היד הזו היא יד טובה ותוכל להעלות בה. אך אם הפלופ מגיע ♦Q♥ 7♠ 4, ההחלטה יכולה להיות שונה.
השחקן המתחיל יפעל לפי היד שבידו. אם יש לו זוג גבוה, הוא יעלה. אם היד פחותה טובה, הוא יבצע "צ'ק". זה נותן מידע ליריב, המבוסס על פעולה בודדת. כאשר אתה משחק בצורה הזו באופן עקבי, יריבים ישימו לב ויוכלו לנצל את זה. במשחקים אמיתיים, כאשר אתה משחק מול אותם השחקנים למשך זמן ממושך, זה יכול להיות בעייתי. לכן, גוון באופן המשחק שלך ואל תיתן ליריבים לזהות דפוסים בהחלטות ובהתנהגות שלך.
מה ניתן לעשות?
שיטה בסיסית ויעילה להקשות על היריבים שלך לקרוא את המשחק שלך היא לגוון את ההימורים. המטרה היא שהיריב לא יסוגל להסיק איזו יד בפועל יש לך בגלל פעולה מסוימת שביצעת, כמו העלאה או צ'ק. בואו נסתכל על מצב תיאורטי:
אתה בעמדה האמצעית, והקלפים שבידך הם ♣A♠K. זו יד מצוינת, ובמצב כזה אתה מעלה. הפלופ מגיע, והוא ♦K♥7♠4. מה הפעולה הבאה שלך? כעת, שנה את הפלופ ל- ♦Q♥7♠4. האם היית פועל אחרת?
הרבה שחקנים מתחילים היו מעלים במצב הראשון ועושים צ'ק בשני, אך אם תגוון את ההתנהלות שלך, היריב לא יוכל לדעת אם העלאה או צ'ק מצביעים על יד טובה או רעה. אם נסתכל על 100 ידיים, ובחצי מהן תעשה העלאה ובחצי השני צ'ק, גם אם לא פגעת בפלופ, היריב שלך ימצא את עצמו בבלבול.
היריב שלך לא מסוגל לעקוב אחריך ולזהות את הפטרנים שלך. כל פעולה שאתה מבצע צריכה להיות אפשרית לכל סוג של יד.
בפעם הבאה שתגיע למצב דומה, תחשוב על מה ביצעת בפעם הקודמת ושקול אם כדאי לך לשנות את ההתנהגות שלך. השקפה כזו על המשחק תהפוך אותך לשחקן בלתי ניתן לקריאה וכך תוכל לשדרג את היכולות שלך בפוקר.
שחקו ידיים לא צפויות
במשחק הפוקר, אחת הדרכים החשובות לשמירה על היתרון היא הבלתי ניתנות לקריאה. ברגע שיריבים מבינים את הדרך בה אתה משחק, הם מסוגלים להתאים את סגנון המשחק שלהם בהתאם ולנצל אותך. לכן, אחת האסטרטגיות החשובות היא לגוון את המשחק שלך.
אם קיבלת בפלופ ♣A♣3. ברוב המקרים, כשהקלפים בידך לא חזקים יחסית, הרבה שחקנים היו פשוט מפרשים או משווים. אבל השאלה היא: האם להפתיע את היריבים ולהעלות?
ההיגיון שאם תעלה במצב כזה, זה יגרום להרבה שחקנים לפרוש, אם הם לא יחזיקו ביד חזקה. זה גם יוסיף לתדמית שלך כשחקן בלתי ניתן לקריאה, מה שיכול להגביר את הסיכוי שבפעמים הבאות כאשר יהיה לך יד חזקה באמת, היריבים ישוו או אף יעלו.
הקלף הגבוה, האס, יכול גם לשמש כקלף "הפתעה" בהמשך, כאשר הפלופ לא בהכרח יתאים לך, אך היריבים יכולים להניח שהוא כן מתאים לך, ולכן יפרשו.
לכל אלה יש להוסיף את הרכיב הפסיכולוגי. הפתעת היריב, והבלבול הפוטנציאלי שאתה יכול לגרום לו, הם חלק בלתי נפרד מהמשחק והם יכולים להביא לך לניצחון.
בסיום, האסטרטגיה שתבחר תלוי בסגנון המשחק האישי שלך ובהערכת היריבים שמולך. כל שחקן יכול לבחור דרך שונה להתמודד עם אותה מצב, והמפתח הוא להיות תמיד צעד אחד לפני היריב.
קחו בחשבון מי היריבים שלכם ואיזה מידע אתם מעבירים להם
היתרונות של הטקטיקה הזאת שימושית נגד שחקנים מתחילים בגלל שהיא הרבה יותר ברורה לעין, בלי לאבד מהערך שלה נגד שחקנים חזקים יותר. החיסרון שלה הוא שהיא מאוד תלויה בקלפים שאתם מקבלים, וקשה להשתמש בה באופן עקבי. רוב הידיים בפוקר בכלל מסתיימות בזה שכל השחקנים פרשו למעט שחקן אחד, שלוקח את הקופה בלי להראות את הקלפים שלו. במצב כזה, העובדה שהוא העלה או עשה צ’ק, כמעט ולא תורמת למה שאנחנו חושבים, שכן לא ראינו את הקלפים שלנו. ברגע שאנחנו רואים עם מה שחקן נכנס ליד, אנחנו יכולים לקבל אישוש לדרך החשיבה שלנו אם צדקנו, או לנסות ללמוד לקח לעתיד אם טעינו. בואו נניח שאתם משחקים בצורה יחסית משחוררת, נכנסים לדי הרבה ידיים, ומעלים לפני הפלופ לא מעט. אופטימלית, הייתם רוצים לנסות ולשדר בדיוק את ההיפך. הייתם רוצים שהשחקנים שמשחקים נגדכם יאמינו שאם אתם מעלים לפני הפלופ, זה דווקא אומר שיש לכם קלפים טובים. כדי להשיג את המטרה הזאת, נרצה לעקוב אחר שני כללים מרכזיים: נראה כמה שיותר ידיים שנוגדות את סגנון המשחק שלנו נראה כמה שפחות ידיים שתומכות בסגנון המשחק שלנו אם נמשיך מהדוגמה הקודמת, אז במידה וניצחנו יד כי כולם פרשו, אז נרצה לחשוף את הקלפים רק במידה והם גבוהים. אם מראש נכנסנו עם יד חלשה, לא נרצה להראות אותה.
תחשפו מידע שגוי בכוונת תחילה
כאשר אנחנו מחשיפים את הקלפים שלנו לשולחן, אנו למעשה מחלקים עם השחקנים האחרים את המידע שלנו. כל השחקנים, בין אם הם מתחילים ובין אם הם מקצועניים, מתבססים על המידע הזה כדי להבין את סגנון המשחק שלנו ולהגיב בהתאם.
במידה ואנו מעוניינים להעמיס על השחקנים האחרים, ולהקשות עליהם לקרוא את המהלכים שלנו, נרצה לחשוף ידיים שהיו גבוהות אף על פי ששיחקנו אותן בצורה פסיבית, או לחלופין לחשוף יד חלשה אם שיחקנו אותה בצורה אגרסיבית. הרעיון הוא ליצור תחושה של בלתי ניתנות לחיזוי ולשמור על היריבים במצב של בלבול ואי וודאות.
אנחנו לא רוצים לחשוף ידיים שתומכות בסגנון המשחק שלנו, שכן זה יספק לשחקנים אחרים את האישור שהם צודקים בהערכתם אודות האופן שבו אנחנו משחקים.
בסופו של דבר, פוקר הוא משחק של מידע חסר, ואנחנו רוצים להשאיר את השחקנים האחרים באופק המידע החסר הזה. ההחלטה האם לחשוף או להסתיר את הקלפים שלנו צריכה לבוא מתוך שיקול דעת אילו קלפים יגרמו לכך שהשחקנים האחרים יתקשו לקרוא את המהלכים שלנו בעתיד.
